החלטה בתיק ב"ל 12504-03-11

1.         התובע סובל, לטענתו, מליקויים בעמוד שידרה, בצוואר ובכתפיים (להלן: " הליקויים"), אשר לגישתו נגרמו עקב תנאי ואופי עבודתו במסגרות במשך שנים רבות, וזאת על דרך של מיקרוטראומה.

פנייתו לנתבע בבקשה להכיר בליקויו הנ"ל כתאונות עבודה נדחתה, מהנימוק שאין קשר בין מצבו הרפואי לתנאי עבודתו.

מכאן התביעה שבפנינו.

2.         מטעם התובע הוגש תצהיר עדות ראשית והוא נחקר עליו בפנינו. להלן העובדות העולות מגרסתו, לרבות אופייה של עבודתו משך השנים -

            א.        התובע יליד 1961.

ב.         החל משנת 1982 ועד שנת 2000 לערך, התובע עבד 4 ימים בשבוע 8 שעות יומיות במפעל סטיל רולינג בע"מ (להלן: " המפעל"), כאשר בשלושת ימי השבוע הנותרים עסק כמורה למלאכה בתחום המסגרות במשרד החינוך בהיקף של שני שליש משרה, שהינה 5 שעות לימוד יומיות.

ג.         החל משנת 2000 ועד שנת 2005, בעקבות העלאת משרתו למשרה שלמה במשרד החינוך, התובע צמצם את עבודתו במפעל לשני ימי עבודה בשבוע.

ד.         החל משנת 2005, בעקבות הליקויים הליקויים בעמ"ש, התובע הפסיק את עבודתו במפעל, ועשה הסבת מקצוע ממורה למסגרות למורה לטכנולוגיה.

ה.        במסגרת עבודתו במפעל, התובע בצע עבודות תחזוקה, מסגרות וייצור פנלים. פעולות ייצור הפנלים התבצעה באופן הבא -

            התובע נהג, יחד עם שני פועלים, להרים את הפנל שמשקלו 100 ק"ג, וזאת מגובה של 90 ס"מ מהרצפה ועד למלוא הגובה מעל הראש, והליכה עמו במרחק של 20 מטר עד להנחתו על משטח. פעולה זו נמשכה חמש דקות, כאשר בין כל פעולה ופעולה התובע ביצע הפסקה של 15 דקות לצורך ביצוע עבודות תחזוקה ותיקון כננות, וכך חוזר חלילה.

 ו.        התובע ביצע במקביל עבודת תחזוקה לכננות, באופן שתיקן, תוך כדי התכופפות, את הכננת שהייתה מונחת על הרצפה, הפך אותה לצדה השני, המשיך לתקנה והחזיר אותה למקומה דרך מנוף, וכך חוזר חלילה. הכננת שוקלת 100 ק"ג, ובמפעל קיימות 12 כננות.

ז.         לצורך ביצוע עבודות התיקון הנ"ל, התובע עשה שימוש בכלי עבודה כמו דיסק, מקדחה ופטיש 5 ק"ג.

3.         המסגרת הנורמטיבית:

על פי ההלכה הפסוקה, פגיעה מסוג מיקרוטראומה היא תוצאה של צירוף של מקרים שכל אחד מהם הוא בעל אופי תאונתי, ניתן לאיתור בזמן ובשטח, ואשר הצטברותם גורמת לפגיעה ולנזק.

על מנת ליישם את תורת מיקרוטראומה לצורך הוכחת קיומה של תאונת עבודה על המבוטח להוכיח שהייתה סדרה של פגיעות זעירות נפרדות החוזרות ונשנות שכל אחת מהן גרמה נזק זעיר משלה עד שהתהווה במצטבר נזק רבתי (דב"ע מז/ 0-128 ד"ר יהודה פלדמן נגד המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ 225, דב"ע שן/0-232 המוסד לביטוח לאומי נגד רבוס חסאן פד"ע כג 31).
לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונשנות, התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן" כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע.

יצוין, כי במספר לא מועט של מקרים הוכר הליקוי בגב כפגיעה בעבודה על פי יסודותיה של תורת המיקרוטראומה (ראה, עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי נגד אשר יניב, פד"ע לה 529, עב"ל 451/08, אליהו שחף נגד המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 31.5.09, וראה ספרו של דר' שאול קובובי, רמ"ח ושס"ה - סוגיות בתאונות עבודה, עמ' 2).

4.         לטענת ב"כ הנתבע, אין לראות את העבודה שפרטיה הובאו לעיל, כעונה על התשתית העובדתית הנדרשת על פי תורת המיקרוטראומה, שכן מדובר במגוון של תנועות בתנוחות שונות ומגוונות, ויש לפנות לפסקי דין בהם לא הוכרה פגיעת מבוטחים בגבם כקשורה לאופי עבודתם במסגרות.

לא קיבלנו את גישת ב"כ הנתבע, שכן  סבורים אנו שניתן להסתפק בפעולות כפי שתוארו לעיל, תוך בידודן מכלל פעולות אחרות שעושה התובע במסגרת עבודתו במפעל, ולראות בהן, לכאורה ולצורך שלב זה של הדיון, כתשתית ראשונית ובסיסית, לפחות מבחינת ההיבט העובדתי, לצורך בחינת קיומה של תורת המיקרוטראומה, כאשר אין להקיש מהעובדות שתוארו בפסקי הדין אליהם הפנה ב"כ הנתבע לעניינו של התובע בפנינו, וברי שיש לבחון כל מקרה לגופו ולנסיבותיו.